תולדות המכשירים הפיננסיים הם תמיד סיפורים מרתקים על הדרך שבה נוצרו והפכו לאמצעי מקובל במשק. ביטקוין הוא אחד מהסיפורים המרתקים האלה שעד היום טרם הוחלט עד כמה הוא תקף למסחר לגיטימי ועד כמה רק ההיסטוריה תשפוט את טיבו. בינתיים, זה כעשור הוא מרתק את הדמיון של הסוחרים בו ושל אלה שעומדים מהצד ומנסים להבין אם הוא כאן להישאר או רק מיתוס שלא כדאי להשקיע בו. החששות ממסחר במטבע ביטקוין נובעים בעיקר מכמה סיפורי הונאה פיננסית שקרו עם השנים ומכך שהמסתורין שאופף את ממציאו ואת הדרך שבה הוא נסחר גדול יותר אף מהמסתורים שכרוכים במכשירים פיננסיים אחרים.
ישראל אוהבת ביטקוין
אולי מכיוון שאנחנו אומת יזמים וממציאים שתמיד זקוקים לחידושים מרגשים ואולי מכיוון שנחנו נועזים באופיינו, או בגלל סיבות עלומות אחרות, אבל ביטקוין נקלט יפה בישראל דווקא. המטבע נוצר על ידי יפאני שנחשף רק לאחרונה בשם סאטישי נקאמוטו, וזה לא מנע ממנו להגר לכאן ולשגשג. שימוש בביטקוין אינו דומה לשימוש במטבע אחר משום שהוא וירטואלי לגמרי אבל שלא כמו חשבונות וירטואליים אחרים השימוש בו מורכב. מורידים ארנק כאפליקציה, מקבלים כתובת ביטקוין שבה מקבלים את המטבע וחתימה אלקטרונית פרטית שנקראת מפתח פרטי. המסחר נעשה בין מפתחות פומביים ומתעדכן ברשת היכן מאוחסן הביטקוין. בארנק אנחנו עושים את כל הפעולות שנדרשות לצורך רישום ושליחה ובירור יתרה ועוד.
ההבדל בין ביטקוין למטבע רגיל
מטבע רגיל והשער שלו נמדדים פי ערך שמייצרים בנקים ומדינות. ביטקוין מנותק מכל מערכת הלחצים וההשפעות האלה והוא תוצר בלעדי של אלגוריתמים של מסחר ועסקאות. למסחר בביטקוין יש חוקים שנוצרים ומנוצלים על ידי מחשבים שמשתמשים בקוד פתוח. כל מי שפותר את האלגוריתמים קובע בכך את סדר העסקאות בתוך בלוק שהוא חלק משרשרת בלוקים. כמובן שלכל בלוק יש גם מספר משלו. חלפנות ביטקוין נעשית גם בארץ על ידי סוכנויות מקומיות ובעמלה פחותה. אפשר לקנות ביטקוין ולשלם עליו בהעברה בנקאית או באשראי או פשוט לקנות אותו דרך הכספומט של החברה שממוקם בתל אביב.
