כבר שנים רבות כל מה שמתרחש במשק הישראלי נמדד לפי שער הדולר ויחסיו עם השקל, כאשר עיתוני הכלכלה כל הזמן מטיפים לנו על חשיבות השער החזק הדולר משום שהיצואנים זקוקים לתמורה זאת כדי להפוך את המשק הישראלי לרווחי. אולם, לא מזמן הוכרז השקל כאחד המטבעות החזקים בעולם והדולר הולך ויורד בערכו ולכן לא ברור כעת מה עדיף על מה. היצואנים בוודאי מקבלים פחות ביחס דולר לשקל אבל מצד שני, אנחנו גם מייבאים לעצמנו הרבה סחורות שבעבר נהגנו לקנות בישראל משום שהמחירים זולים או שאנחנו פשוט מוכנים לשלם את המחיר הגבוה של המסים ומע"מ שהממשלה גובה על סחורות שעוברות את סכום ה-75% למשלוח, כפי שאנחנו מכירים אותו.
המרות הן לא כל הסיפור
המרות דולר לשקל היו משמעותיות בעבר כאשר היו הגבלות רבות על החזקת מטבע חוץ בישראל, וככל שהרפורמה במטבע החוץ התקדמה ושחררה את הלחץ, כך גם הפך הדולר לפחות יקר. התחזקות הכלכלה שלנו וייצוב האינפלציה כבר הפחיתה גם את ההיסטריה שמלווה בדרך כלל גם את התנודות של ביקושים והיצעים. אם פעם ישראל התאפיינה בתזוזות היסטריות לכאן או לכאן שהריצו את הישראלים בכל פעם לבנק כדי לקנות דולרים או כדי למכור אותם, היום ישראלים משקיעים גם במטבעות אחרים ולאו דווקא רק בדולר. גם היורו והליש"ט עדיין נחשבים לחזקים יותר ואפילו אטרקטיביים לא פחות. כמו כן, בעידן שבו הביטקוין הפך ללהיט ברור למה הדולר נחשב דווקא לכסף קטן בעיני רבים.
שער יציג
המשתנים שמשפיעים על השער היציג דולר לשקל כבר אינם מה שהיו ולמרות שבנק ישראל עדיין מתערב לא מעט על ידי קניית מט"ח מדי פעם כדי לשמור על השער של הדולר, יש יותר תנודות והשפעות ממה שהכרנו. שער החליפין נקבע מדי יום כמובן אבל אצל חלפני כספים יש גם שערים משלהם של עמלות שמשלמים להם על כך, והם שונים מהשער היציג. זה חשוב לדעת משום שלא תמיד מבינים מדוע המחיר שם שונה מאשר בבנק. השער היומי עצמו נקבע על ידי בנק ישראל.
